#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. האם גזרינן שמא יבוא לאכלו גבי בדיקת חמץ במועד וגבי חדש לפני העומר ומאי שנא?	"ר' יהודה בבדיקת חמץ אמר שלא יבדוק שמא יבוא לאכלו אבל בעומר התיר לקצור קודם העומר. חכמים בבדיקת חמץ הצריכו לבדוק במועד ובעומר אסרו לקצור קודם העומר.<p dir=""rtl"">בביאור דעת ר' יהודה - רבה (אצלנו הגרסא רבא) ביאר שבעומר התירו רק ע&quot;י שינוי, ונדחה שהרי בבית השלחים שבעמקים אין צריך שינוי. אלא ביאר אביי חדש בדיל מיניה וחמץ לא בדיל, רב אשי ביאר שבחדש קמח וקלי תנן (ואינו ראוי לאכילה), וזה בדותא שעד שנעשה קלי היה ראוי לאכילה.</p><p dir=""rtl"">טעמם של חכמים - ביאר רבא מה שהתירו בחמץ אף שאסרו בחדש כיון שמחזר עליו לשרפו ודאי שלא יבוא לאכלו.</p>"	פסחים יא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. האם ר' יהודה גזר: בבדיקת חמץ בתוך המועד, ליקוב שפורפרת של ביצה ולתנה בצד הנר, לענוב חבל דלי שנפסק, לקשור דלי בחבל {של גרדי}, להקיז דם מבכור שאחזו דם, לקדר ולקרצף בהמה ביו&quot;ט, ומאי שנא?	"בדיקת חמץ - גזר דלא בדיל מיניה.<p dir=""rtl"">שפורפרת של ביצה - לא גזר, משום חומרת שבת בדילי מינה.</p><p dir=""rtl"">לענוב חבל - ר&quot;י אסר, אבל אין זה משום גזרה, אלא שסובר שעניבה קשירה ואסורה מהדין [חכמים אף שאסרו בשמן התירו עניבה ולא גזרו משום קשירה, שעניבה בקשירה לא מחליף, אבל שמן בשמן מחליף].</p><p dir=""rtl"">לקשור דלי בחבל של גרדי - התיר ולא גזר משום חבל דעלמא (כנ&quot;ל משום חומרא דשבת בדיליה) אבל חכמים אוסרים שמחליף בחבל דעלמא [מה שאין כן עניבה בקשירה לא מחלף]</p><p dir=""rtl"">להקיז דם - ר&quot;י אסר אף דבדילי מבכור, משום דאדם בהול על ממונו, אבל חכמים סוברים שאם לא תתיר לו יבוא לעשות מום לכתחילה.</p><p dir=""rtl"">לקרצף בהמה ביו&quot;ט - ר&quot;י התיר ולא חשש כאן משום שאדם בהול על ממונו כבדם שכאן זה רק צער בעלמא, ולא גזר קרצוף משום קידור אף שבחמץ גזר משום דלא בדילי, לחם בלחם מיחלף לכן גזר, אבל קידור בקרצוף לא מיחלף ולכן לא גזר.</p>"	פסחים יא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא: שני עדים זה אומר בשתי שעות וזה אומר בג', ג' וה', ה' וז', האם עדותם כשרה ומדוע?	"אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלוש עדות קימת. אחד אומר בשלוש אוחד בה' לר&quot;מ עדותן בטלה ולר&quot;י קימת אבל אחד בה' ואחד בז' עדותן בטלה, שבה' חמה במזרח ובז' במערב.<p dir=""rtl"">אביי: טעמו של ר&quot;מ - לל&quot;ק אין אדם טועה ולא כלום, אלא תולים שהמעשה היה ביציאת שניה ובתחילת שלישית ולל&quot;ב אדם טועה משהוא והמעשה היה או בסוף ב' או בתחילת ג'. טעמו של ר&quot;י - לל&quot;ק אדם טועה חצי שעה והמעשה היה באמצע שעה רביעית, ולל&quot;ב אדם טועה שעה ומשהוא והמעשה היה בסוף ג' או בתחילת ה'.</p><p dir=""rtl"">רבא: במקום שיש לדון לקולא יש לדון לקולא שנאמר &quot;והצילו העדה&quot;, ולכן אם נאמר שאינו טועה יש לתלות שאינם מתכונים לאותו הדבר ולפסול העדות. לכן אמר רבא, לר&quot;מ אדם טועה שתי שעות חסר משהוא, לר&quot;י ג' שעות חסר משהוא.</p>"	פסחים יא:		
